"הרפורמים קיבלו השבוע דוברים חדשים כשהפעם הדוברים הם חרדים" קריאות אלו וקריאות דומות הושמעו השבוע ע"י גורמים מהציבור הדתי לאומי שמחו כנגד ההסכם שנעשה עם הרפורמים ולפיו הם יקבלו רחבה נוספת בכותל כשבמיוחד הם יקבלו הכרה ומעמד כגוף דתי רשמי במדינת ישראל.

הסכם זה שנעשה בהסכמה שבשתיקה עם הנציגים החרדים שהסבירו שלולי הסכם זה המצב יהיה הרבה יותר גרוע והארגונים הרפורמים יקבלו סעד מבג“ץ שעלול לתת להם דריסת רגל גדולה ומשמעותית יותר ברחבה הנוכחית בכותל. הסבר זה הוא שגרם לקריאות הללו בקרב גורמים דתיים לאומיים שסוברים שהסיסמה "אף שעל" צריכה להתקיים לא רק ביחס למסירת שטחים בארץ ישראל אלא אף למסירת ’שעל‘ ברחבת הכותל ובאזור הר-בית לידי הרפורמים.

הקריאות הללו מצביעות ומחדדות שוב את הפער הקיים בין השקפת העולם החרדית לבין השקפת העולם הדתית לאומית. נכון שכולנו כואבים מאוד על ההסכם הכואב והמקומם הזה ועל המצב שנוצר כיום כשבמקום המקודש ביותר אנחנו עדים לכך ש"שועלים מהלכים בו" אך בעוד שראשי תנועת ’ראשית צמיחת גאולתנו‘ רואים בהסכם חסרון גדול במעמד בשליטה ובהכרה שלנו על הציבוריות והפרהסיה של המדינה והארץ. הרי שבמגזר החרדי זה נתפס אחרת לגמרי.

בשביל המגזר החרדי ההסכם הזה יחד עם פסיקת הבג"ץ לאישור הטבילה לגירות של הרפורמים ועוד פסיקות דומות המקרים הללו רק מחזקים את הידיעה שכן אומנם אנחנו חיים בארץ ישראל אך עדיין אנחנו בגלות. עדיין אנחנו צריכים להלחם תמיד כדי להציל כמה שאפשר "מהפריץ". ובשביל זה למרות הכאב הגדול והצער הנורא שבדבר צריכים לפעמים להגיע לפשרות, כן, גם פשרות כואבות. הנחמה שלנו היא בנחמה שניחם ר' עקיבא את חבריו "אמרו לו מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה, אמר להן לכך אני מצחק דכתיב …, עכשיו שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. בלשון הזה אמרו לו עקיבא נחמתנו עקיבא נחמתנו".

נחמה זוטא התנחמנו השבוע כשנחשפנו למופע האירוני וההזוי של הטקס שבו הרפורמים ביצעו "עליה לתורה" ובירכו בכוונה מרובה ’אשר נתן לנו תורת אמת‘ מה שכמובן מספק הזדמנות מצויינת להביא סיפור עסיסי נוסף של מיודעינו אלתר דרויאנוב שמתאר היטב את האינטרסים של אותם רפורמים. וכך מובא בכתביו:

פעם אחת העליב בו בחוולסון (שמו של מומר) חבר נעוריו ואמר לו:
כיצד אין אתה מתבּייש מפני זכרו של רבנו רבי ישראל אזרצר, שקיבלנו תורה מפיו, וגם אתה היית תלמיד מובהק לו?
החזיר לו חוולסון:
ידידי, אין אדם נתפס על אמונה שבלב.
רגז הלה:
צא וספר לתינוקות. כלום באמת אתה מאמין?…
הפסיקו חוולסון:
הן, ידידי; אני מאמין באמונה שלימה, שנוח לו לאדם שיהיה פרופיסור בפטרבורג משיהיה מלמד בשניפישוק…

"אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא"